ירושלמי- חזקיהו המלך והנביא ישעיה

בפרשת שופטים התורה מלמדת על המלך ועל הנביא. חז"ל מתארים את המפגש בין המלך חזקיהו לנביא ישעיהו, כאשר ישעיהו מבשר לחזקיהו שהוא הולך למות, כיון שהוא לא עסק בפריה ורביה. בסופו של דבר חזקיהו נושא את בת ישעיהו לאשה, ומוליד את בנו מנשה. יש כמה הבדלים בין התלמודים בתיאור העניין.

בבבלי פותחים כך: "אמר רב המנונא: מאי דכתיב "מי כהחכם ומי יודע פשר דבר"? מי כהקב"ה שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים בין חזקיהו לישעיהו, חזקיהו אמר ליתי ישעיהו גבאי דהכי אשכחן באליהו דאזל לגבי אחאב, ישעיהו אמר ליתי חזקיהו גבאי דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע, מה עשה הקב"ה? הביא יסורים על חזקיהו ואמר לו לישעיהו לך ובקר את החולה".

בבבלי (ברכות י) מתארים מתיחות בין המלך לנביא, ופשרה שעשה הקב"ה ביניהם. בסופו של דבר חייב הקב"ה את הנביא ללכת אל המלך, על ידי החיוב של מצות ביקור חולים.

בירושלמי (סנהדרין י ב) כאשר מתארים את הסיפור הזה, לא מובאת כל ההקדמה הזאת, המלמדת על המחלוקת ביניהם.

בסופו של דבר חזקיהו מתחתן עם בתו של ישעיהו. בבבלי אומרים שחזקיהו מבקש מישעיהו את בתו, אולי זכות שניהם תועיל שיצא ממנו בן צדיק. ישעיהו בתחילה מסרב, כיון ש"כבר נגזרה גזירה", וחזקיהו לא מקבל את זה, והוא עונה לו: "בן אמוץ! כלה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבי אבא: אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים". אכן חזקיהו מתפלל, וכך מתבטלת הגזירה והוא מקבל עוד שנות חיים, ובאמת הוא נושא את בת ישעיהו ומוליד את מנשה.

בירושלמי מתואר אחרת. ישעיהו אומר לו שהוא הולך למות כי לא הוליד בנים, וישעיהו בעצמו מציע לו את בתו, אולי על ידי שניהם יצא בן טוב. אח"כ מתארים בירושלמי שחזקיהו לא הסכים לשמוע לגזירה על מותו, וכך אומרים: "אמר לו: לא לך אנא שמע, איני קופץ אלא למה שאמר לי זקיני, שאמר לי אם ראית חלומות קשים או חזיונות קשים קפוץ לשלשה דברים ואת ניצול, ואילו הן לתפלה ולצדקה ולתשובה."

נראה שיש כאן הבדל כללי בין התלמודים באוירה של הסיפור הזה. בבבלי העניין נפתח במתיחות, ובצורך לפשרה. בהמשך פונה חזקיהו אל ישעיהו בלשון לא כל כך מכובדת: "בן אמוץ! כלה נבואתך וצא". ישעיהו לא מציע מעצמו את בתו, ואפילו קצת מסרב לחזקיהו על הצעה זו, באמרו "כבר נגזרה גזירה".

בירושלמי האוירה כאן היא במאמץ משותף. כל תיאורי המתיחות שיש בבבלי לא מובאים בירושלמי, וישעיהו מעצמו מציע את בתו כדי לתקן את העניין. בירושלמי המהלך הזה של חזקיהו ישעיהו הוא יותר "בנועם".

נראה ששורש ההבדל הוא היחס בין העולם הנגלה, המונהג על ידי המלכות, לעולם הנסתר, המופיע על ידי הנביא. בבבלי יש מרחק ואפילו קצת מתח, בין נסתר לנגלה, בין אגדה להלכה. הרב קוק זצ"ל, שהיום יום הסתלקותו, הרבה לדבר מאז כניסתו לארץ ועד הסתלקותו לחיי העולם הבא, על החיבור הנצרך בין הנסתר לנגלה, כשאחד הביטויים החשובים שלו הוא האחדות של אור הבבלי עם אור הירושלמי.